תוקף המגילה

הרב חיים גנץ

תוקפו של מרדכי

המרכז של פורים הוא קריאת המגילה, שע"פ הגמרא במגילה היא תחליף להלל. להלל את הקב"ה זה לתאר את ההתרחשות, ולא רק בחיצוניותה אלא גם בפנימיותה. המגילה היא תיאור חיצוני של סיפור ההצלה של עם ישראל, אבל "מרדכי ידע את כל אשר נעשה", לא רק את מה שנעשה בחוץ אלא גם את ההתרחשות הפנימית, שהיא בעצם הליבה של המגילה. כל ההתרחשות היא בעצם התרחשות ליבית שנעשית בתוך עם ישראל.

המגילה היא תיאור חיצוני של סיפור ההצלה של עם ישראל, אבל "מרדכי ידע את כל אשר נעשה", לא רק את מה שנעשה בחוץ אלא גם את ההתרחשות הפנימית, שהיא בעצם הליבה של המגילה. כל ההתרחשות היא בעצם התרחשות ליבית שנעשית בתוך עם ישראל.

"ותכתוב אסתר את כל תוקף". בפשט הפסוקים, הכוונה היא ל"לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם", אסתר כתבה בצורה יותר תקיפה את ציווי מרדכי לחוג את שני ימי הפורים. אבל גם מרדכי כותב "ולא יעבור", ולכאורה לא מובן מה הקושי הגדול בלקבל את חגיגת ימי הפורים?

כנראה שהיה ברור שעם ישראל עוד אחרי ימי הפורים יתגלגל בכל מיני גלגולים מסובכים, ויהיה קשה מאוד לחזור על האמירה הזו שדבר ד' מוביל את המציאות, גם את המציאות המסובכת, ולחוגאת הניצחון של עם ישראל- גם בזמנים של גלות בהם נהיה מפסידים, או לחילופין בזמנים שפתאום נסתכל אחורה ונראה את כל החגיגה הזו שבה הריגת המן ואנשים תופסת מקום מרכזי בסיפור הזה- כנראה שהיה צריך בשביל זה התחזקות.

אבל הגמרא גם אומרת ש"כל תוקף" הכוונה- שהמגילה היא התוקף. מתחילת המגילה עד סופה תוקפו של אחשוורוש, אחשוורוש פותח את המגילה ואחשוורוש מסיים את המגילה"וישם המלך אחשורוש מס". המסגרת היא- "אכתי עבדי אחשוורוש אנן". זו גם הסיבה שלא אומרים הלל בפורים, כי המסגרת של המגילה משאירה אותנו במקום נמוך, גם בסופה אנחנו נשארים תחת השלטון של אחשוורוש. מצד שני זה עומק הנס, שבמצבים מסובכים הקב"ה מציל אותנו. הצד השני בפרק ב' זה תוקפו של מרדכי, הצד השלישי בפרק ג' זה תוקפו של המן והצד הרביעי זה תוקפו של הנס.  

מהו תוקפו של מרדכי?- מרדכי הוא זה שיצר את המהפיכה. ה'מנות הלוי' מסביר שהיו עוד צדיקים בדור שלא השתחוו להמן- גם חנניה מישאל ועזריה היו בדור הזה. בדורו של נבוכדנאצר הם מסרו את נפשם על קידוש ד' למרות שהנביא אמר להם להתחבא. אך בדור הזה רק מרדכי עמד מול המן לכפר בעמידתו הזקופה על מה שאחרים השתחוו לו, על מי שנהנו מסעודתו של אותו רשע. זה מה שהמן אומר לפי ה'מנות הלוי'- אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך. אני כועס על זה שהוא בשער המלך ולא משתחווה. אם הוא לא היה שם אז לא הייתי כועס, הייתי אומר שיהודים לא מסתבכים עם עבודה זרה, אבל אם אני רואה את מרדכי יושב שם- זה מה שמפריע לי. המן הבין שזו הכוונה של מרדכי- מרדכי בעצם הוא הנציג של כל עם ישראל. ובעמידתו הזקופה הוא מכפר על כולם ופועל בשליחות כולם.

אסתר בעצם אומרת שאם מרדכי לא יכנוס את כל היהודים סביבו- אין לה מה לבוא לדבר אל המלך. פוליטיקה עוזרת רק כשיש לה כיסוי פנימי בנפשות שלנו, כשעם ישראל נמצא במקום הנכון שלו אז פוליטיקה  עוזרת. איך מרדכי יכנוס את כל היהודים, אם הוא זה שבניגוד לכל היהודים: לא השתחווה להמן, יצר פרובוקציה, הפרובוקציה התגלתה ככישלון כי בגללו אחשוורוש והמן גזרו כלייה על היהודים? הנקודה היא שכיוון שאחשוורוש, שעם ישראל רצה ללכת איתו, הסכים עם גזירת המן, היה ברור לכולם שמרדכי צדק. מי שחשב שהוא יקטין ראש וילך עם אחשוורוש כדי שיקלו עליו, התבדה. לכן מרדכי הצליח לכנוס את כולם סביבו.

מרדכי הוא שקול כנגד כל ישראל, הוא זה שיודע את כל אשר נעשה- מבין לעומק את ההתרחשות. הקב"ה שתל אותו כדי להוציא לפועל ולחשוף את הנשמה והעוצמה של עם ישראל גם במצבים המסובכים. העמידה הזו של מרדכי היא זו שפועלת אחר כך על כל ישראל- אנחנו מתכנסים סביבו להתרומם יחד איתו, זה דוגמה חיה ללקיחת אחריות לכל מיני מצבים כאלה שהמציאות הפוליטית בהם היא סבוכה. אפשר וצריך לטפל גם בעניינים הפוליטיים, אבל בעיקר מה שצריך זה שמישהו בשליחות האומה יזקוף את הקומה הרוחנית של האומה- זה בעצם שורש הפיתרון לכל התסבוכות, מכח זה אפשר להצליח גם בצדדים הפוליטיים והביטחוניים שבהם צריך להצליח.

שיעורים נוספים