עבודת חודש אלול

הרב חיים גנץ

שורשיו הרוחניים של עבודת החודש

סליחות - מבוסס על עליית משה להר סיני

מנהג ישראל לומר סליחות בחדש אלול מבוסס על עלייתו של משה רבינו להר לאחר חטא העגל. משה עלה להר בראש חודש אלול למשך ארבעים יום, עד ליום הכיפורים בו התרצה הקב"ה לישראל בשלמות וציוה על עשיית המשכן בו שורה השכינה בישראל. לפיכך נקבעו ארבעים יום אלו לדורות כימי עבודת התעלות לקראת יום הכפורים.

לארבעים יום אלו קדמו שתי עליות נוספות של ארבעים יום: מיד לאחר מתן תורה עלה משה להר לארבעים יום כדי לקבל לוחות ראשונים;לאחר שירד בי"ז בתמוז ושבר את הלוחות עלה שוב משה להתפלל לסליחתם של ישראל;ובר"ח אלול עלה בשלישית לקבל לוחות שניים.

המספר ארבעים שייך לענין ההפנמה, וכך אומרת הגמרא על אדם שחזר על תלמודו פעמים רבות: "תנא ליה ארבעין זמנין ודמיליה כמנח בכיסתיה". לאחר שינון של ארבעים פעם האדם שולט בלימודו. באופן דומה גם ארבעים הימים שהיה משה בהר הם יחידה אחת של התעלות, ובכל אחת מן העליות התעלה משה,כשליחם של ישראל, בענין מיוחד.

 שתי העליות הראשונות

העליה הראשונה נועדה לקבלת הלוחות הראשונים, שהם מכתב אלוקים. סגולתה המיוחדת של עליה זו היא היכולת להיבלע באומר האלוקי המוחלט, העומד ממעל לכל מגבלות המציאות. אך כל זה נשבר במפגש עם החידלון שלחטא העגל. יסודו של חטא העגל הוא בנטיה המנוגדת לזה, ברצון לתרגם את יחסנו לענין האלוקי אל החושים ואל הנקלט. תחילתו בהעמדה במרכז של החשבון האנושי, הסבור שיוכל לקבוע מתי ירד משה מן ההר, וסופו ב"ויצא העגל הזה", ביטוי מגושם לעניין האלוקי. כתוצאה מכך "נשתברו הלוחות", כאילו מאליהם. נראה היה שהכל מתרסק,ואין מקום למתן תורה אלוקית לקרוץ חומר.

אך אז באו ארבעים יום שניים, בהם עסק משה והעמיק בקדושת הסגולה ששתל הקב"ה בישראל, שהיא כולה אלוקית ואינה מושפעת כלל מהבחירה החופשית השלילית. "ועתה אם תשא חטאם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" - זה ספרן של צדיקים. זאת משום שלולא קדושת הסגולה, מעשה אלוקים שבנו,לא היתה יכולת גם בידי הבחירים כמשה להגיע למדרגתם העליונה ע"י בחירתם האישית בלבד.

 מטרות העלייה השלישית וההשלכה לעבודה

בעליה זו הוטבע לדורות בתכונתם של הימים הללו הכוח לפעול, ליצור, לתקן את עולמנו המוסרי הבחירי, ולזמן בכך דוקא את השראת השכינה

לאחר ההתרצות האלוקית עולה משהרבינו בשלישית, כדי להוציא את קדושת הסגולה אל הפועל ע"י חיזוקה של הבחירה. כעת פוסל משה בעצמו את הלוחות ויוצר את ההכשר לכתיבה האלוקית עליהם, ובאופן דומה יוצראת ההכשר להשראת השכינה במשכן, שאף היא חלה על מעשה ידינו דוקא. בעליה זו הוטבע לדורות בתכונתם של הימים הללו הכוח לפעול, ליצור, לתקן את עולמנו המוסרי הבחירי, ולזמן בכך את השראת השכינה המעצימה את מעשה ידינו. זאת מכוחו ובדרכו של משה רבינו, השקול כנגד כל ישראל ופועל מכוחם.

בעליה זו נשלמות שלושת הקדושות: "קדוש,קדוש, קדוש". קדיש בשמי מרומא – אלו לוחות ראשונים. קדיש על ארעא עובד גבורתיה – זוהי קדושת הסגולה המוטבעת בארציותנו. קדיש לעלם ולעלמי עלמיא – זוהי העלאת ארציותנו אל השמים, עבודת חודש אלול.

 

נזכה כולנו להתקדם ולהתחדש ולהיות שלוחים במעשה ידינו לרבבות עמך בית ישראל שנשמתם צמאה לקרבת אלוקים.

שיעורים נוספים