מגמת ראש השנה

הרב יורם מושקוביץ

החוט החורז את ענייני היום

"אמר הקב"ה - אמרו לפני מלכויות,זיכרונות ושופרות. מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות - כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה, ובמה?- בשופר" (גמ' ר"ה טז)

 ארבע זוויות היום

את ר"ה אנו פוגשים לכאורה בארבע זוויות:

א. היום הרת עולם.

ב. יום מלכות ד'.

ג. יום הזיכרון - יום הדין.

ד. יום תרועה יהיה לכם - תקיעה בשופר.

אך כמובן ישנו חוט החורז בין כל ענייני היום.

 

הגמ' בר"ה (דף כז) אומרת שהכוונה בתפילת "זה היום תחילת מעשיך" היא כר' אליעזר שאמר בתשרי נברא העולם. ושואלים התוספות - הרי אנו סוברים כר' יהושע שבניסן נברא? ומסיימים התוספות: "ואומר ר"ת אלו ואלו דברי אלוקים חיים ויש לומר שבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן". מבאר ר' צדוק שזו הכוונה בתפילה 'היום הרת עולם' - לא היום שבו נברא העולם אלא היום שבו העולם נכנס לתקופת הריון.

 

הגמ' בנידה (דף ל') מתארת את תקופת הריונו של התינוק, שמצד אחד כבר קיים, אך מצד שני עוד לא יצא לאוויר העולם, ובעודו במעי אימו מביט מסוף העולם ועד סופו ומלמדים אותו את כל התורה כולה. כך - גם לעולם קודם היוולדו יש תקופת הריון, ובאותה תקופה נושא העולם את כל מגמת המציאות מתחילתה ועד סופה. תקופת הריון זו מתחילה בר"ח תשרי הוא ר"ה, ומידי שנה במהלך קדושת הזמנים זוכים אנו להופעה מחודשת של יום שבו מופיע בשיאו הרצון האלוקי החובק את כל המציאות. זוהי הופעת מלכות ד' - כל העולם נעמד מול התוכן שלו. בכך התבאר הקשר בין יום בריאת  העולם ליום מלכות ד',ולפי זה יוסבר הקשר ליום הזיכרון - יום הדין.

 

הרמח"ל במאמר החכמה בביאורו לברכת הזיכרונות, מפרש שזיכרונות זו הסקירה שהקב"ה סוקר את כל העולם – עבר, הווה,עתיד: "אתה זוכר מעשה עולם" - זהו העבר, "אתה זוכר את כל המפעל" - ההווה, "הכל גלוי וידוע" - העתיד.

 מגמת המציאות מובילה אל מלכות ד'

ולפי מה שביארנו, ביאור הדברים הוא שכיוון שר"ה הוא הופעה מחודשת של כל מגמת המציאות מראשיתה ועד סופה - ממילא זה גופא הדין, זוהי הסקירה האלוקית על הבריאה בהווה, כיצד היא מתאימה לכל המהלך מראשית ועד סוף. ועל כן "על המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום" - מדינה שמהוה חוליה בשרשרת מהעבר אל העתיד - פניה לשלום, ומדינה שמקלקלת את המהלך - פניה לחרב. כמוכן, הדין לכל היצורים הוא האם הם מהווים חוליה בשרשרת בתנועה הגדולה מהעבר אל העתיד של הופעת רצון ד' בעולם .

 

נעבור לתפקידו של השופר. אנו פוגשים את השופר כבר בַּראשית - במתן תורה, "וקול השופר חזק מאד". עובר הוא השופר דרך התקיעות בצרותינו, בתעניות,ויגיע לחירות עולם - "תקע בשופר גדול לחרותנו".

כותב הרמח"ל: "כי סגולת השופר כתקיעת למטה וכח שורשו למעלה לחזק הטוב ולכפות הרע".

ואולי ניתן לומר זאת בלשון אחרת, שעניינו של השופר לפלש את הדרך בתוך העולם להופעת מגמתו של הקב"ה, ע"כ קדמה תקיעת השופר למתן תורה, ובכך היא מכנעת את לבבנו מידי שנה בר"ה, וע"כ תקדם לסדר חרות עולם.

תפקידו של עם ישראל

 אנו חושפים שהצד האמיתי שלנו כולו טהור, כולו מוכן לשאת את רצון ד' במלואו ולגלותו בעולם, וכל העבירות הן חיצוניות לנו, ובזה אנו בטוחים שנצא זכאים בדין

"אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" - אמירת ברכת מלכויות על ידינו מבליטה וחושפת אותנו כנושאים את מלכות ד' בעולם, כחיילים של ה', כמו שקראה חנה לקב"ה 'ה' צבאות' על שם חייליו - עם ישראל. אנו באים ואומרים זיכרונות, כדי שיעלה זיכרוננו לפניו לטובה; ולכאורה, במה שונים אנו מכל המדינות - שעליהם יאמר איזו לחרב ואיזו לרעב, ואנו עמ"י לובשים בגדי לבן כי בטוחים אנו שנצא זכאים בדין? והתשובה שעונה הגמ' היא 'שיעלה זכרונכם לפני' - בשופר, בזה שאנו תוקעים בשופר אנו מגלים שאנו מפלשים את הדרך של הופעת רצון ד' בקרבנו, וממילא על ידינו בכל העולם. אנו חושפים שהצד האמיתי שלנו כולו טהור, כולו מוכן לשאת את רצון ד' במלואו ולגלותו בעולם, וכל העבירות הן חיצוניות לנו, ובזה אנו בטוחים שנצא זכאים בדין.

שיעורים נוספים