טעמי המצוות | 03

הרב אמציה גנץ

מצוות התפילין

 נדבר על המיוחדות שבמצוות תפילין.

הכלליות שבתפילין

האמת, שאין מצווה שמאפיינת את עבודת ד' ואת הדבקות בקב"ה יותר מהתפילין. אנחנו רגילים להשתמש במילה 'תפילין', אבל זה בעצם הנוסח של חז"ל. בתורה אין שם לחפץ שנקרא תפילין, וכשהיא מדברת על הנחת תפילין, היא אומרת: "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" "וקשרתם לאות על ידך". זאת אומרת, שלמה שאנחנו קוראים התפילין, התורה קוראת "הדברים האלה". קח את כל התורה, ושים את התורה "על ידך", "בין עיניך", אין כאן כמעט את החפץ,אלא כאילו אנחנו לוקחים את התורה ושמים את זה על היד.

זה מאוד מזכיר בעצם את לימוד התורה. בלימוד התורה אנחנו פוגשים את חכמת הקב"ה ואת אמונתו דרך ההבנה ודרך השכל. בתפילין אנחנו לוקחים את אותו הדבר- ומצמידים לגוף. זו בעצם מצווה הכוללת את כל האמונה ואת כל התורה, ואנחנו שמים אותה על רמ"ח האברים שלנו. לכן התורה לא משתמשת בביטוי תפילין, כי המצווה היא מאוד כוללנית.

קשר התפילין – קשר עם ישראל והקב"ה

הקשר ההדדי הזה שיש בין הקב"ה לעם ישראל, והפוך, מתבטא בתפילין.

חז"ל כינו את המצווה 'תפילין'. ומה זה תפילין\תפילה? המילה שדומה לכך בתורה היא: "נפתולי א-לוהים נפתלתי". רש"י במקום מפרש שזה מלשון 'קשר'. יש לנו מושג הלכתי של 'קשר תפילין', והתורה גם מצווה אותנו "וקשרתם לאות על ידך"- המצווה היא לקשור. אנחנו מחברים את התפילין ליד, וזה גם מבטא את הקשר הבלתי ניתק בינינו ובין הקב"ה. עד כדי כך הדברים מגיעים, שכמו שאנחנו מניחים תפילין, הגמרא בברכות אומרת שהקב"ה מניח תפילין. באותו קשר שאנחנו מתקשרים לקב"ה, הקב"ה מקושר לעם ישראל. מה כתוב בתפילין של הקב"ה? "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". הקשר ההדדי הזה שיש בין הקב"ה לעם ישראל, והפוך, מתבטא בתפילין.

תפילין– מצווה תמידית

האמת היא שהיום אנחנו לא מקיימים את המצווה בשלימותה בצמידות התפילין אלינו. במקור תפילין מלוות את האדם מישראל מהבוקר ועד הלילה. מהבחינה הזו זו מצווה מיוחדת שלרגע האדם לא נפרד ממנה. אפילו הציצית שהיא בגד- היא לא קשורה, היא לבושה. אם אדם אין לו ארבע כנפות, הוא לא מחויב בציצית. מעיקר הדין לפי הרבה שיטות, אדם מחויב לקום בבוקר ולהניח את התפילין. לא רק התפילין מלוות אותנו, אלא גם ההכרה של מה שכתוב בתפילין- יש לנו הלכה שאדם לא יסיח דעתו מהתפילין- האדם ודעתו צמודים לתפילין כל היום. יוצא שכל היום מהבוקר עד הערב, אדם מישראל, עסוק כולו על ידי התפילין באמונה בקב"ה.

מצוות תפילין – מראשית לידת עם ישראל

זו הצמידות והלווי הבלתי נפסק של התפילין - מאז שנולד עם ישראל, וכל יום וכל היום המצווה הזו מלווה אותנו

דיברנו ככה על הצמידות לתפילין אלינו והכוללניות שלהם, אך אנחנו יודעים גם שעם ישראל מעולם לא היה בלי המצווה הזו. ברגע שעם ישראל יצא ממצרים, עוד לפני מתן תורה, ניתנו מצוות שקשורות לפסח, ותפילין. עד כדי כך שדנים באילו פרשיות היו כתובות בתפילין של יציאת מצרים- האם "שמע" "והיה אם שמוע" היו כתובותבתפילין של יוצאי מצרים? באמת הנצי"ב מוולוז'ין אומר ש"שמע" "והיה אם שמוע" זה פרשיות שליוו את עם ישראל עוד מזמן יעקב אבינו. ראיה לכך זה שהואאמר לבנים שלו "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד", "בליבך אין אלא אחד בליבנו אין אלא אחד".

תפילין מלוות את עם ישראל מזמן היוולדו, וברגע שעם ישראל יוצא ממצרים, הדבר הזה בא ונקשר להם על היד. זו הצמידות והלווי הבלתי נפסק של התפילין - מאז שנולד עם ישראל, וכל יום וכל היום המצווה הזו מלווה אותנו.

שיעורים נוספים