טעמי המצוות | 04

הרב אמציה גנץ

תפילין של ראש ותפילין של יד

דיברנו על מצווה מיוחדת מאוד  - מצוות תפילין. כמו בלימוד תורה שבו אנחנו מכניסים את התורה אלינו, העניין של מצוות תפילין הוא לחבר- את התורה, את הקריאת שמע, את האמונה, אל הגוף הפיזי. לקשור- "וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם". אנחנו מחברים את זה אלינו והולכים עם זה כל היום, וזה מחדיר את האמונה והתורה בנו- בגוף, בלב ובמוח.

שתי מצוות עם שני עניינים

במצוות תפילין מצאנו דבר מיוחד: יש בעצם שתי מצוות. תפילין של יד ותפילין של ראש. כל אחד ועניינו, כל תפילה ועניינה. כמו שאנחנו מקדימים בתפילה שלפני הנחת התפילין,  התפילין של היד מכוונות כנגד הלב, והתפילין של הראש מכוונות כנגד המוח. היד והלב מבטאים שניהם את רובד החיים של האדם, מההרגשות הנפשיות והליביות, מן הדם הזורם בעורקים, עד הצד המעשי ממש של היד שמתפשטת ופועלת. תפילין של יד מסמלת בעצם את העשייה. תפילין של ראש הן כנגד המוח- המוח הוא דבר יותר רוחני ושכלי, יותר קרוב לקב"ה. גם שם יש לנו תפילין של ראש לשעבד את הכוחות הרוחניים שלנו לקב"ה.

זה העניין של תַפילין של יד, זה אות, שמזכיר מסמל וחודר אלינו. התפקיד שלו זה לשעבד את כל הכוחות הגשמיים והנפשיים שלנו לעבודת הקב"ה

אנחנו מוצאים בתורה הבדל בכינוי של התפילות שאנחנו קוראים תפילין. בספר שמות כשמדובר על התפילין כתוב "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ד' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים". קודם כל, אנחנו מתייחסים לתפילין של יד כאות. המשך הפסוק "כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים"- מבליט מאוד שיש 'יד' שלנו ויש יד חזקה של הקב"ה. מה זה יד חזקה? הקב"ה בא ומשדד את מערכות הטבע, ואפילו את מצרים שהיא עומק החומריות, לעבודתו. זה העניין של תַפילין של יד, זה אות, שמזכיר מסמל וחודר אלינו. התפקיד שלו זה לשעבד את כל הכוחות הגשמיים והנפשיים שלנו לעבודת הקב"ה. בשביל זה צריך יד חזקה, צריך תוקף כדי לבוא ולשעבד את הצדדים היותר גשמיים שלנו.

תפילין של ראש – התכשיט ועניינו

אנחנו אומרים שהתפילין, התכשיט שלנו, מוציאות אל הפועל ומבטאות כלפי חוץ את היופי הפנימי הישראלי.

בשונה מכך, התורה מכנה את התפילין של ראש "והיו לטטפות בין עיניך". רש"י אומר על המקום שזו מילה יחידאית בתורה. הפירוש הפשוט של המילה הזו זה- 'תכשיט'. מוזכר במסכת שבת שאישה יוצאת ב'טוטפת'. העניין של הטוטפת דומה לציץ ולנזר שבמקדש, שיושבים על הראש ואפילו מעליו. בעוד שהתפילין של יד באות וכובשות, פועלות, משעבדות, תפילין של ראש מקשטות.

"נזם זהב באף חזיר". תכשיט, עניינו לבוא ולהבליט להדגיש את הצדדים היפים והפנימיים שיש באדם. התכשיט בא ונותן להם את המיוחדות שלהם. לכן, תכשיט שלא מתאים, הוא לא תכשיט. אנחנו אומרים שהתפילין, התכשיט שלנו, מוציאות אל הפועל ומבטאות כלפי חוץ את היופי הפנימי הישראלי. זה נמצא על הראש, שכפי שדיברנו קודם זו מדרגה יותר רוחנית. העניין של התפילין כאן פחות בא לידי בשעבוד הראש. היא גם, אך התורה מדגישה את הצד בו התפילין של ראש באות ומוציאות אל החוץ את היופי הנפלא של האדם הישראלי.

הקדמת השעבוד לתכשיט

בסדר ההנחה תמיד אנחנו מקדימים את התפילין של יד לראש, כלומר, את השעבוד לתכשיט. כדי שהתכשיט יוכל לצאת אל הפועל בצורה נכונה, אנחנו צריכים קודם כל להניח את התפילין של יד- לשעבד את הלב והמעשה להקב"ה. הרב קוק זצ"ל מוסיף בספר 'עולת ראיה', שגם הברכה שונה בין התפילין של יד לתפילין של ראש(לפחות לשיטת האשכנזים). יש שתי ברכות, על תפילין של יד מברכים "להניח", כלומר אנחנו עושים פעולה. על תפילין של ראש מברכים " על מצוות תפילין", זו מצווה שמדברת בעד עצמה בלי צורך במעשה. כמו שלא נברך להניח תכשיט, כי תכשיט כל עניינו הוא פיאור היופי הטבעי, ולא שייך לברך על קשירת תכשיט.

יש במסכת שבת סיפור על אלישע בעל כנפיים. הייתה גזרה לא להניח תפילין, ואלישע בעל כנפיים הניח בכל זאת. תפס אותו סרדיוט, חייל. אלישע בעל כנפיים הוריד במהירות את התפילין מהראש ושם בין כפות הידיים. שאל הסרדיוט: מה יש לך בידיים? אמר לסרדיוט: יש לי כאן כנפי יונה. פתח ונמצאו כנפי יונה. הגמרא אומרת שמצוות הן כמו כנפי יונה- מה כנפי יונה מגינות על היונה, כך המצוות מגינות על ישראל. יש מהראשונים שדייקו, באיזה תפילין נעשה הנס? כתוב בגמרא שחלץ את התפילין של הראש. זאת אומרת- כל הסיפור של אלישע בעל כנפיים מדבר על התפילין של ראש דווקא, תפילין של ראש מבטאות במיוחד את המעלה הגדולה של עם ישראל ואת היופי ואת החן שאנחנו נושאים כלפי הקב"ה.

שיעורים נוספים