הלכות לבין המיצרים ותשעה באב

הרב נדב פרידמן

הלכות ליל הסדר - מידי יום בשעה 09:00

בס"ד

הלכות לבין המיצרים ותשעה באב

 

 

צום יז בתמוז

צום יז בתמוז מתחיל מעלות השחר אולם מנהגי האבילות שנוהגים בשלושת השבועות מתחילים כבר מליל יז בתמוז כל עדה ומנהגיה . ככל שמתקרבים יותר לתשעה באב כך ההלכות ומנהגי האבל מתעצמים.

מעוברות בכל שלב בהריון ומניקות גם באופן חלקי פטורות מהתענית, כל שכן שפטורות כאשר הצום נדחה משבת ליום ראשון (יחבתמוז) כמו כן חולה שאין בו סכנה וכואבי עיניים פטורים גם הם מהתענית .

כאשר יז בתמוז חל בשבת מתנהגים בשבת זו כשבת רגילה ולא נוהגים בה אבילות בצינעא.

ילדים מתחת לגיל מצוות פטורים  לגמרי מתענית זו וגם לא נוהגים "תענית שעות ". ילדים שהגיעו לגיל חינוך ומבינים את ענין הצום וירושלים  אין להם לאכול ביום הצום ממתקים ומעדנים אלא מאכלים רגילים ומזינים.  

 

"משנכנס אב ממעטים בשמחה" ,מעיר על כך המשנה ברורה שאין שמחים בו כלל.

 

הערה כללית:

יש להכיר את ההלכות ולדעת מה מעיקר הדין ומה חומרה ומכיוון שבאופן כללי יש קושי להרגיש את האבילות והחיסרון על החורבן לכן כל אחד יעשה כחכמתו להכיר מתי נכון ללכת לפי עיקר הדין ומתי כדאי מעט להחמיר כדי להרגיש את האבילות בבית .  כמובן שאין שום ענין להחמיר בדבר מסוים הגורם ח"ו למתח או לעצבנות בבית כיון שאז יצא שכרו בהפסדו אלא צריך חכמה והתיעצות בתוך הבית למצוא את הדרך הנכונה מצד אחד לא לחפש   את כל ההקלות שאפשר ומצד שני לא להחמיר באופן שיוצר עצבנות מרד ותסכול.

ישנם מחלוקות רבות בפוסקים בענינים אלו השתדלתי להציג את המקילים והמחמירים וכל אחד ינהג כחכמתו וכמדרגת משפחתו.

הליכה לים או לבריכה

מותר ללכת לים או לבריכה בימים אלו עד ראש חודש אב גם למי שלא הלך עד היום לים. ספרדים מחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

נישואין ואירוסין

האשכנזים ורוב הספרדים מחמירים שלא לערוך נישואין בשלושת השבועות ויש ספרדים שאוסרים להתחתן מראש חודש אב.

מותר להתארס בימים אלו וכן לעשות סעודת אירוסין משפחתית ולא ארוע גדול אך מראש חודש יעשו ללא סעודה אך אפשר כיבוד קל.

 

בנין הבית, סיוד וקניית דברים חדשים

פסק השו"ע מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה.

'ולכן אסור בימים אלו לסייד או לצבוע את הבית וכן לא לעשות שיפוצים שנועדו לנוי כגון: החלפת ארונות, וילונות ותריסים, וכד'.

אולם לצורך מצווה כגון :לסייד בית כנסת, או בית ספר, או דבר שהוא לצורך רבים מותר.

לכתחילה אין להכנס לדירה חדשה קנויה או שכורה בתשעת הימים .  אך אם העיכוב עלולל גרום להפסד גדול מותר. כמו כן אם הכניסה מחזקת את מצוות יישוב הארץ כגון: לגאול בתים מידי נכרים וכד' מותר.

בימים אלו אין לקנות מכונית, רהיטים, מכשירי חשמל, בגדים, כלים נאים, וכן מי שרגיל לערוך קנייה גדולה פעם בחודש לכתחילה ידחה את הקנייה לאחר תשעה באב.

אולם במצב שאם לא יקנה עתה יש חשש שיגרם הפסד כספי עקב עליית מחירים, או שלא ימצא שוב לקנותו לאחר תשעה באב בכל אלו מותר לקנותם אף בתשעת הימים.

צרכי מצווה כגון: תפילין, ציצית, ספרי קודש מותר לקנותם אע"פ שיש בזה שמחה.

סריגה ותפירה אסורים בימים אלו של תשעת הימים ולכן אסור לסרוג כיפה או לתפור בגד חדש אבל לתקן בגד ישן מותר.

 

ברכת שהחיינו

השו"ע בסי' תקנא סעי' יז כתב: "טוב להזהר מלומר שהחיינו בין המיצרים על פרי או על מלבוש"

כיוון שהזמן הוא זמן של פורענות לא ראוי לברך ולומר "ברוך אתה... שהגיענו לזמן הזה". אולם ברכת "הטוב והמיטיב" כיון שאין בה התיחסות ל"זמן הזה" מותר לברך ואפי' אם קבל כלים חדשים בתשעת הימים אם ברכתם הטוב והמטיב יכול לברך מיד.  

מוסיף המשנה ברורה שהגר"א והט"ז לא קבלו את החומרה הזו שלא לברך שהחיינו בין המיצרים ועל כן בשבת בזה ,בפרט שיש הרבה אחרונים שסוברים שיש להקל בזה בשבת.

בגדים שאינם חשובים כל כך שאין צריך לברך עליהם שהחיינו כגון: גרביים , לבנים, נעליים אפשר לקנותם עד כט תמוז  וכן ללובשם . יש רבים שנוהגים שלא לברך שהחיינו גם על מכנסיים וחולצה פשוטים כיוון שהיום ניתן להשיגם בקלות ואין בהם כל כך שמחה כמו שהיה בדורות עברו שאז קניית בגד היה ארוע חגיגי ולהם מותר לקנות בגדים אלו עד כ"ט תמוז וללבושם.

בעניין בגד או כלים שמברכים עליהם שהחיינו

כותב הגרש"ז אוירבאך זצ"ל שאיסור הכלים והבגדים החדשים הוא בשימוש שלהם ,וכיוון שלדעתו יש לברך שהחיינו בשימוש ובלבישה ולא בשעת הקניה, לכן מותר לקנותם עד סוף תמוז עד כאן דבריו.  

לפי מה שכתבנו לעיל שרוב הפוסקים מתירים לברך שהחיינו בשבתות שלפני ר"ח אב, אם קנה בגדים חדשים את הלבישה וברכת שהחיינו יעשו בשבתות שלפני ר"ח אב.

מותר לקנות בגדים ולהלבישם לתינוק שנולד בימים אלו.  

מי שהזדמנה לו מצווה עוברת  שמברכים עליה שהחיינו כגון: ברית או פדיון הבן מברך.  

 

טיולים ונופש בימים אלו

ישנם הרבה פוסקים הסוברים שלא ראוי לטייל ולבלות בימי בין המיצרים אמנם אין בזה ממש איסור משום שעיקר מה שנאמר למעט בשמחה הכוונה מראש חודש אב, אך יש שהחמירו כבר מי"ז  תמוז. יש מי שאומר שאם זה הזמן היחיד שיכול לטייל עם משפחתו או שזה לשם רפואה פיזית או נפשית להרגע ממתחים או לחץ וכן אם זה להשכין שלום בית אפשר עד ר"ח אב.

שחייה בבריכה לתענוג לפי האשכנזים  אסורה בתשעת הימים ולספרדים אסור רק בשבוע שחלבו ת"ב אך אם זה  לצורך רפואי מותרת גם בתשעת הימים .

 

שמיעת שירים וניגונים

המשנה ברורה כתב שאסור לעשות ריקודים ומחולות מיז בתמוז ואילך.  בסעודות מצווה יש אומרים שאפשר להזמין נגנים עד ר"ח אב וכן לשיר שירי שמחה וריקודים לכבוד המצווה ולגבי תזמורת זה בתנאי שנוהג כך גם בשאר ימות השנה . יש המחמירים בנגנים ומקילים בריקודים ושירה ויש המתירים רק שירה.

סעודת מצווה לאחר שנכנס אב רבים  מחמירים שאין לנגן בה  בתזמורת אך אפשר לשיר בפה וכן לרקוד מעט במעגל .

יש מפוסקי הספרדים המתירים בסעודת מצווה לנגן גם בתשעת הימים ונראה שאף בשבוע שחל בו ת"ב.

מותר לשיר שירים רגילים שאינם מעוררים לריקוד וכל שכן שמותר לשיר שירים שבתפילה או בזמן הלימוד וכמובן שמותר שירים בסעודות שבת ובתפילה .

שמעתי מהגר"א שפירא זצ"ל שאפשר לשיר "שירי נשמה"  המעוררים דבקות בקב"ה גם בתשעת הימים.

יש אוסרים לשמוע כל נגינה מרדיו או מדיסק, אולם יש המחלקים ואומרים שעד ר"ח אב אפשר לשמוע ניגונים ושירים רגילים שאינם מביאים לריקוד כיוון שכיום שמיעת מוסיקה היא דבר שבשיגרה ואינה מביאה לשמחה וכל מה שנאסר זה רק ריקודים ומחולות.  ומר"ח אין לשמוע גם שירים רגילים כיוון שממעטים בשמחה אך אפשר לשמוע שירים עצובים המעוררים צער על החורבן.

 

תספורת  וגילוח

פסק השו"ע שאסור להסתפר ולכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב וכך נוהגים הרבה מהספרדים .

האשכנזים וחלק מהספרדים נוהגים להחמיר בתספורת בכל שלושת השבועות .

איסור התספורת חל על כל שיער שבגוף ורק כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו , כמו כן שיער של אישה שיוצא מכיסוי הראש או שיער שמכער את יופיה כגון : גבות ,ריסים וכד' ג"כ מותר לספר , ובכלל יש פוסקים הסוברים שאין איסור תספורת לאישה.

בענין תספורת לילדים  יש מחלוקת האם לאסור לאשכנזים בכל שלושת השבועות או שלגבי ילדים  האיסור רק בשבוע שחל בו ת"ב ובשעת הצורך ניתן להקל.

גזיזת צפרנים בתשעת הימים ישנה מחלוקת אך לכבוד שבת או לצורך טבילה מותר.

בענין גילוח ישנם הרבה פוסקים הסוברים שאין הבדל בין תספורת וגילוח וכך נוהגים בישיבות וכן מי שמדקדק במצוות  שאשכנזים אינם מתגלחים בכל שלושת השבועות אמנם יש המחלקים בין תספורת וגילוח וסוברים שלפני שבת אפשר להתגלח עד ר"ח אב וראוי לנהוג כמנהג הישיבה שבה לומדים.

בשבוע שחל בו ת"ב לפי כולם אסור להסתפר ולהתגלח.

 

כיבוס

אסור לכבס משנכנס אב וטעם הדבר :  א. כדי שלא להסיח את הדעת מן האבילות ע"י התעסקות בדברים אחרים.  ב. מחמת הצער אנו נמנעים מלפנק את עצמינו בימים אלו.

זמן האיסור לפי האשכנזים  מר"ח אב, ולפי הספרדים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

מאותו טעם נהגו שלא ללבוש בימים אלו בגד מכובס וכן לא לפרוס מצעים מכובסים או מפה מכובסת.

לכבוד שבת חזון נוהגים האשכנזים ללבוש בגדי שבת מכובסים,

עיקר ההחמרה בכיבוס הוא משום עונג ונוי אך אם מחליף משום לכלוך או ריח רע של זיעה מותר .לכן כתבו הפוסקים שבארץ ישראל שהחום גדול אפשר להחליף לבנים וגרביים, אולם בגדים עליונים כגון: מכנסיים או חולצה אסור .

במקומות חמים נוהגים להכין בגדים לפני תשעת הימים ע"י שלובשים אותם במשך חצי שעה עד שעה ובכך אינם נחשבים כמכובסים.(לעניות דעתי אי אפשר להתעלם מהבדלי המקומות והלחות ונראה לי שבחדר ללא מזגן בת"א לבישת חולצה לזמן קצר מאד מזיעים בה יותר ממי שלובש בגד למשך שעה באויר הצלול והיבש של ירושלים תובב"א)

מי ששכח להכין בגדים יכול להניח את הבגד על הארץ לזמן קצר        (1-5 דקות)  בתנאי שלא שטפו סמוך לכך את  הרצפה.

בגדים של תינוקות וכן מצעים ושמיכות שלילדים שהתלכלכו מותרים בכיבוס, המנהג להקל לכבס עבור ילדים עד גיל שש ,שזה גיל חינוך ובשעת הצורך כגון: ילדים שמתלכלכים הרבה אפשר להקל גם לילדים גדולים יותר.  ניקוי מקומי של כתם אינו נחשב כיבוס גם לגדולים ובפרט שזה נוגע לכבוד הבריות.

כשם שאסור לכבס כך גם אסור לגהץ בימים אלו.

רחיצה

תקנת חכמים שאסור לרחוץ בימים אלו אולם כבר נהגו להקל להתרחץ רחיצה שאינה לשם תענוג ועיקר מטרתה להסיר את הלכלוך, או הזיעה, או ריח רע.

מי שיכול לרחוץ במים קרים או פושרים עדיף ואם הדבר קשה לו ניתן לרחוץ במים חמים בזריזות.

חפיפה לפני המקווה נעשית באופן רגיל ככלימות השנה.

אכילת בשר ושתיית יין

נהגו האשכנזים לאסור אכילת בשר מראש חודש אב משום שהם נחשבים מאכלים משמחים. חלק גדול מהספרדים נוהגים באיסור זה מתאריך ב' באב ומקילים בראש חודש.

חולה או מינקת היודעים שאכילת בשר תחזק את גופם או תשפר את תפוקת החלב יכולים לאכול.

בעניין ילדים קטנים יש אומרים שאפשר להאכילם עד גיל שש ויש אומרים עד גיל תשע משום שרק אז הם מבינים את משמעות האבל.

בשבת חזון אוכלים ושותים בשר ויין כמו בכל שבת וכן מותר לטעום לפני שבת את התבשילים לבדוק אם חסר תבלין וכד'. כמו כן מותר לאכול בשר בסעודות מצווה כגון: ברית מילה, פדיון הבן ,סיום מסכת וכד'.

במוצ"ש מותר למבדיל לשתות את יין ההבדלה ועדיף לעשות הבדלה על מיץ ענבים שפחות משמח.

לפי האשכנזים אם יש בבית ילד שהגיע לגיל חינוך בעניין ברכה ועוד לא הגיע לחינוך בעניין אבילות        על י-ם (בין שש לתשע) יכוון המבדיל עבור הילד שהוא ישתה את היין ואם אין אפשרות ישתה המבדיל בעצמו.

                                                                       נדב פרידמן  0585664400

שיעורים נוספים